title
לחצו להתקשרות:

 

 


גורמים אפשריים להזעת יתר

הזעת יתר (היפרהידרוזיס – Hyperhidrosis), הינה הפרעה נפוצה המתבטאת בהפרשה מוגברת של זיעה בשל יתר פעילות של בלוטות הזיעה בגוף. הזעה מוגברת מסבה אי נוחות, סבל ומבוכה רבה לסובלים ממנה, ומהווה השפעה שלילית על חיי היום יום. הזעה מרובה עשויה להביא לבעיות תפקוד במהלך העבודה, בסיטואציות חברתיות ובפעילויות יומיומיות נוספות. הבושה בשל ההזעה הקשה עלולה להביא להפרעות במצב הרוח, ירידה בביטחון העצמי והפרעות נפשיות נוספות.

הזיעה מסייעת לגוף לשמור על טמפרטורת גוף תקינה, ולרוב הזעה מהווה מצב נורמלי לחלוטין. באופן תקין, אקלים חם הכולל טמפרטורות גבוהות, או ביצוע פעולות גופניות מאומצות, מביאות להפרשת זיעה. זיעה עשויה להופיע גם כתגובה למצבים רגשיים כמו לחץ, פחד, חרדה או כעס. במצב של הזעת יתר מתבצעת הפרשה מרובה של זיעה, גם כאשר אין צורך או סיבה פיזיולוגית נראית לעין. במקרים של הזעה חמורה, חריפה וקיצונית במיוחד, יש צורך בקבלת טיפול רפואי ואף התערבות כירורגית פולשנית.

המקור למידע ברשת על הזעה מוגברת

התאמת מטפל אוקליניקה מתאימה לפי פרופיל בקשה

דירוג ובקרה של מטפלים וקלינקות בתחום

סיבות אפשריות להזעה מוגברת

מה גורם להזעת יתר?

הגורמים להזעה מוגברת תלויים בסוג הזעת היתר, מקורה ורמת חומרתה. הגורמים להזעת יתר ראשונית הינם יתר פעילות של מערכת העצבים הסימפטית, המביאה להפרשת מוגברת של זיעה מבלוטות הזיעה בחלקי גוף שונים. הסיבות להזעת יתר ראשונית עשויים להביא מצבים רגשיים דוגמת חרדה, ריגוש, כעס או פחד. הסיבות להזעת יתר משנית עשויים להיות מחלות רקע ומצבים רפואיים שונים. הסיבות להזעה מוגברת מגוונות ומשתנות בהתאם למצב המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, הרגליו ואורח חייו. עודף משקל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית מהווים דוגמאות לגורמי סיכון נוספים לסבול מהזעת יתר חריגה.

תזונה והזעת יתר

קיים קשר הדוק בין תזונה והזעת יתר. מאכלים חריפים, מתובלנים וחמים במיוחד עשויים להעלות את טמפרטורת הגוף ולהביא להזעה רבה. מאכלים, צמחים ומרכיבי תזונה דוגמת אבטיח, מלפפון, שמיר, פטרוזיליה, קמומיל ואלווורה ידועים בתכונותיהן המקררות והמרגיעות, התורמות להורדת טמפרטורת הגוף, הרגעת מערכת העצבים הסימפתטית ומכאן הקלה בהזעת יתר קשה. עם זאת, יש לציין כי הזעת יתר חריפה על רקע תזונתי תלויה בגורמים אינדיבידואליים, שכן סוגי מזונות משפיעים על אנשים שונים באופן שונה.

חרדות והזעת יתר

מצבים פסיכולוגיים, מנטליים ורגשיים דוגמת חרדה, התרגשות, לחץ ודיכאון מהווים גורמים המשפיעים על הפרשת זיעה מוגברת. מצבי עקה וסטרס נפשי מאיצים את פעילות המערכת הסימפתטית, באופן המביא ליתר פעילות בלוטות הזיעה ולהפרשת זיעה מרובה. הזעה מוגברת כתוצאה מחרדות ולחצים נפשיים משפיעים על התגברות הפרשת הזיעה, באופן שעשוי להביא לפגיעה תפקודית ונפשית, בשל המבוכה והבושה הכרוכה בהזעת יתר. גורמים סימפתטיים אלו להזעה מוגברת עשויים להקשות על שינה תקינה, ולהביא לחולשה ועייפות.

הזעה מרובה בהריון ולאחר לידה

השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים, נוסף על המתח והלחץ הנפשי המלווה את האישה בתקופת ההיריון ולאחר הלידה, מביאים לעיתים להזעה מוגברת. העלייה במשקל גוף האישה בשל ההיריון (עקב אכילה מוגברת ונשיאת העובר ברחם) מהווה גורם סיכון נוסף להזעת יתר בהריון ולהזעת יתר לאחר לידה. השינויים ההורמונאליים עקב הריון ולידה כרוכים בעליה בחום הגוף, מה שמשפיע גם כן על ההזעה המרובה. בנוסף, קיים קשר בין הנקה והזעה מרובה, כאשר הגורם לכך ככל הנראה טמון גם הוא בשינויים מטבוליים והורמונליים בגוף האישה לאחר תקופת ההיריון והלידה.

אלכוהול, עישון והזעה מוגברת

מחקרים רפואיים מראים כי קיים קשר בין עישון סיגריות, צריכת סמים ושתיית משקאות המכילים אלכוהול לבין הופעת הזעת יתר. נוסף על השימוש בחומרים אלו, גם הגמילה מהם עשויה להביא להזעה מוגברת, המהווה תסמין גמילה אופייני. עבור אלו הסובלים מנטייה להזעה עודפת, מומלץ מצריכת סמים חוקיים דוגמת קפאין, ניקוטין ואלכוהול, לצד הימנעות מסמים קשים דוגמת קוקאין.

גיל המעבר, שינויים הורמונליים והזעת יתר

במהלך גיל המעבר, גוף האישה מסתגל למצב של אובדן הפוריות והפסקת המחזור החודשי. גיל המעבר כרוך בשינויים הורמונליים ופיזיולוגיים משמעותיים בגוף האישה, הכרוכים בתסמינים ותופעות לוואי שונות. תופעה בולטת במהלך גיל המעבר הינה הופעת גלי חום, המביאים להזעה מוגברת. תופעות גיל המעבר, כולל הזעת יתר מרובה, אינם נחשבים לבעיה רפואית, אלא לתופעת לוואי טבעית כתוצאה מתהליך טבעי המתרחש בגוף האישה.

מחלות רקע והזעה מרובה

מחקרים מצביעים על קשר בין מחלות רקע והזעת יתר. מחלות ומצבים רפואיים שונים דוגמת יתר פעילות של בלוטת התריס, סכרת, עודף משקל כרוני וכן סוגי סרטן מסוימים (לימפומה ולוקמיה בפרט) עשויים לגרום להזעה מוגברת ומרובה. הזעת יתר חריפה עשויה להופיע על רקע מחלות מטבוליות, גנטיות ואף זיהומיות. מחלות המלוות בחום סיסטמי כרוכות בהזעה חזקה, הנגרמת בשל פעילות המערכת החיסונית כנגד הזיהום.

תרופות והזעה מרובה

קיים קשר בין נטילת תרופות לבין הזעה מרובה. שימוש בתרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון (דוגמת ונלפקסין), תרופות לטיפול בסרטן (דוגמת טמוקסיפן) ותרופות המיועדות לטיפולי פוריות בקרב נשים ולטיפול בסרטן הערמונית בקרב גברים, עשויות להביא להפרשת יתר של זיעה.

תורשה והזעת יתר

מחקרים שונים מראים כי קיים קשר בין גורמי תורשה והזעת יתר. הזעת יתר עשויה להיות מצב משפחתי, העובר מההורים לילדים. הסברה הנפוצה גורסת כי ישנו מרכיב גנטי בהזעה חריגה, אשר משפיע ככל הנראה על עודף פעילות של מערכת העצבים הסימפתטית או על רגישות יתר של בלוטות הזיעה לסיגנל העצבי. אחד מכל ארבעה אנשים סובלים מהזעה מוגברת על רקע תורשתי.

טיפול טבעי בהזעת יתר
טיפול טבעי
בוקוקס נגד הזעת יתר
טיפול בבוטוקס
ניתוח לטיפול בהזעה מוגברת
טיפול בניתוח
לייזר נגד הזעת יתר קיצונית
טיפול בלייזר

איך מונעים הזעת יתר?

מניעת הזעת יתר נעשית באמצעים ביתיים ועצמאיים. על מנת למנוע הזעת יתר, חשוב להקפיד על הרגלי היגיינה וניקיון תקינים, הכרוכים במקלחות תדירות יומיומיות, שימוש בסבון אנטי-בקטריאלי המפחית את הצטברות החיידקים על העור, שימוש מתמיד בדאודורנטים, כיבוס בגדים בתום לבישתם ולבישת בגדים מבדים קלילים, אווריריים ונושמים, המאפשרים את נידוף הזיעה. בנוסף, הקפדה על אורח חיים בריא הכולל תזונה תקינה, הימנעות מעישון ומצריכה מרובה של משקאות המכילים אלכוהול וקפאין, וכן הימנעות מסטרס ולחצים נפשיים, מאפשרים למנוע מצבים של הזעת יתר.